למה הצטרפתי לסטארט-אפ Homeis
עבדתי בפייבר קרוב לשנה וחצי, ולמען האמת הייתי די מרוצה, ודי בצדק. אחרי הכל פייבר היא אחת מחברות האינטרנט המעניינות ביותר שצמחו כאן בארץ ורבים חוזים לה עתיד מבטיח ביותר. תנאי העבודה בה היו מרשימים למדי, עם משרדים מדהימים, משכורות יפות, הפתעות, מתנות, טיולים שנתיים… מה לא. ואולי יותר מכל הדברים הללו, האנשים בפייבר היו מדהימים! באמת, אנשים שכיף לעבוד איתם, שכיף להעביר חלק ניכר משעות הערות שלך יחד איתם. בנוסף לכל אלו, היו די מרוצים ממני בפייבר, והבנתי שיש לי מסלול התקדמות בתוך החברה.
ובכל זאת, למרות כל הדברים הטובים הללו, החלטתי לעזוב את Fiverr לטובת סטארט-אפ צעיר שרק החל את פעילותו חודשים ספורים קודם לכן ושמו Homeis. צעד שרבים (בעיקר בתוך Fiverr) ראו כשנוי במחלוקת. אחרי הכל, איך מישהו יכול לעזוב חברה שכזאת לטובת משהו לא ודאי, שייתכן שבעוד שנה כבר לא יהיה קיים.
כשהגיעה אליי ההצעה להצטרף ל-Homeis, לא חשבתי שבסופו של יום באמת אחליט לעבור לשם. קיבלתי תמונה די טובה לגבי החברה ומה הם רוצים לפתח דרך שני חברים - האחד הוא שבבו שבטח מוכר לכם ממאמר האורח הראשון בבלוג (זה עם התמונה שלו רוכב על סוס) אשר התחיל לעבוד שם כמתכנת חודש לפני והשני הוא מי שעד חודשיים קודם לכן היה מנהל המוצר בצוות שלי בפייבר, ועבר לנהל את המוצר ב-Homeis. שני אנשים מאוד מוכשרים שאני גם מאוד מעריך את הדעות והעיצות שלהם.
אז נכון ששניהם דיברו טובות על Homeis, אבל עדיין - הייתי במקום טוב ו״סוס מנצח לא מחליפים״.
הם סיפרו לי על הצוות המרשים והיזמים שכבר מגיעים עם קבלות לאחר אקזיט אחד מלפני מספר שנים. כן כן, אני יודע, כולנו ישראלים ואנחנו רוצים לדעת מספרים… 64 מיליון דולר. זה הסכום ש-AOL, תאגיד האינטרנט האמריקאי שילם עבור הסטארט-אפ שלהם.
הם גם סיפרו לי על הרעיון המבטיח שיש לו פוטנציאל מטורף ועל כך שלהצטרף בשלב כל כך מוקדם לסטארט-אפ שיצליח זה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו.
ושבבו גם סיפר לי על הטכנולוגיה עימה עובדים. מדובר ב-React-Native בצד של הקליינט וב-Node.js בצד השרת. המעבר לריאקט נייטיב אכן קסם לי, כי אני כבר שולט די טוב בריאקט ולהוסיף עוד כלי לארגז הכלים שלי זה בהחלט צעד חיובי.
ועדיין, הייתי במקום טוב עם כיוון חיובי. העריכו אותי, התנאים היו מעולים. עבדתי בחברה מוכרת שהשם שלה בקורות החיים בהחלט עוזר לאחרים להעריך אותך. אז לא ראיתי איך אני מגיע למצב בו אני אומר ״כן״ ל-Homeis, אבל התהליך הפנימי שלי החל… תהליך של חשבון נפש והערכה של איך פייבר קידמה אותי ועד כמה אמשיך להתקדם שם.
במסגרת אותו דין וחשבון שערכתי לעצמי במשך כחודש וכלל בתוכו גם חופשה מדהימה בתאילנד, הגעתי למסקנה שבפייבר אכן התקדמתי מבחינת היכולות שלי בהרבה מישורים - בכתיבת קוד יותר טוב, בהבנה יותר עמוקה של ריאקט, בלהבין איך ארגון גדול עובד, בעבודת צוות נכונה ועוד - אבל עדיין היתה שם תחושת דיסוננס. משהו הציק לי. משהו הפריע לי ולא ידעתי להצביע עליו בצורה מדויקת. משהו בהתפתחות שלי לא היה נכון. אותה תחושת דיסוננס היתה הפתיחה לתהליך שהוביל אותי להחלטה הקשה.
זה היה קצת מוזר. הרי כחלק מאותו תהליך הגעתי למסקנה שכן למדתי והתקדמתי, אבל עדיין לא יכולתי להגיד בלב שלם שזה עמד בציפיות שלי מעצמי ובעיקר, כשניסיתי להסתכל קדימה ולראות לאן זה יוביל אותי, לא הרגשתי שאני מתקדם בקצב הנכון.
בסופו של דבר, כמעט כל דבר שתכנתתי, גרם לי להתקדם כי תמיד ניסיתי לחשוב איך אפשר לעשות את זה טוב יותר, וכשאתה ניגש לתכנות בגישה כזאת, כשאתה אומר לעצמך ״אני לא יודע הכל״ ותמיד רוצה להשתפר, אז בכל שורת קוד שתכתוב אתה תלמד ותתפתח. ולכן השאלה האמיתית מהבחינה הזאת היא עד כמה הסביבה החיצונית תורמת לך בתהליך הזה?
סופית, האסימון נפל לי (פתאום אני קולט שזה הפך לביטוי של זקנים.. מי בכלל יודע מה זה אסימון היום?!?!) בעקבות שיחה שהיתה לי עם אסף שילוני, חבר טוב והמנהל הטכנולוגי של סטארט-אפ שנרכש לפני כשנה על ידי Intel. אמנם זאת היתה שיחה שערכנו מעל לשנה קודם לכן, אך התובנות של שילוני ישבו לי בראש וחיכו לרגע בו אהיה מוכן לקבלם.
שילוני, אשר מעבר להיותו איש חכם באופן נדיר הוא גם מתכנת בעל ניסיון לא מועט, ציין בפניי שבהשוואה לחברות גדולות בהן עבד, בסטארט-אפים הוא למד בקצב גבוה פי כמה וכמה. יש לכך מספר סיבות:
- סטארט-אפים, באופן התואם את שמם, מתעסקים ביצירה הראשונים של דברים. המשמעות היא שלא מתעסקים בקוד לגאסי, כלומר לא מתעסקים בקוד שכבר נכתב מזמן ואליו צריך להתחבר או שאותו צריך לשנות. כשמתחברים לקוד קיים, במקרים רבים הצורה בה כתבו את הקוד הקיים תשפיע מאוד על הצורה בה תכתבו את הקוד שלכם. לעומת זאת, בסטארט-אפים, בהם צריך לכתוב דברים מאפס, מתעורר הצורך לתכנן איך הקוד יהיה בנוי ולקבל החלטות מורכבות, כמו גם ללמוד דברים מאפס.
- לחברות גדולות יש עלות תהליכית גבוהה - כאשר בפייבר מתקבלת החלטה כלשהי לגבי יישום כלשהו שמפתחים לאתר, הדבר עובר בכל הצינורות המקובלים: מנכ״ל, מנהל מוצר בכיר, מנהל מוצר, ראש צוות, מעצב, אחראית עיצוב UI, מוביל טכנולוגי...ולבסוף המתכנת עצמו. ואז גם בשלב התכנון של הפיתוח הדבר עשוי לדרוש התערבות של כל כך הרבה גורמים טכנולוגיים.
בקיצור, כל שעת פיתוח תדרוש שעה של התנהלות ארגונית כזאת או אחרת. - לחברות גדולות יש עלות ארגונית גבוהה - בניגוד לסעיף הקודם אשר עסק בתהליך של פיתוח יישום חדש במערכת, כאן אני מדבר על תהליכים ארגוניים כלליים, בעיקר פגישות, ישיבות ומיילים. ככל שחברה גדלה, היכולת של ההנהלה לשלוט ולנהל את כל המתרחש בארגון באמצעים ישירים או בלתי פורמליים הולך ופוחת, הפתרון לכך הוא אמצעים רשמיים וממוסדים אשר דורשים לא מעט זמן מכל אחד ואחת מעובדי החברה. במהלך עבודתי בפייבר אהבתי לבחון את הנושא הזה מדי כמה חודשים וגיליתי שלמעשה 20% מהזמן שלי הוקצה לנושאים הללו.
חשוב לי לציין שעבורי אמנם לא היה להם ערך ברמה המקצועית-טכנולוגית, אך הם כן תרמו לעבודה הכללית ולהבנה שלי לגבי איך ארגון גדול עובד, איך ארגון גדול דואג לתקשורת נכונה בין העובדים.
טוב, בנקודה הזאת כבר הבנתי שברמה הכללית, בהיבט של ההתפתחות המקצועית-טכנולוגית שלי, עדיף לי להיות בסטארט-אפ. אבל יש המון סטארט-אפים בארץ הקודש, למה לבחור דווקא בזה?
התשובה היא פשוטה - האנשים. בסופו של יום, תהליכי הלימוד שלכם יואצו או יואטו בזכות או בגלל האנשים שסביבכם. אם המתכנתים שעובדים אתכם הם ברמה גבוהה, אז יהיה לכם הרבה מה ללמוד מהם. אם המנהל שלכם הוא תותח-על ברמה המקצועית, אז יהיה לכם מה ללמוד ממנו. כזכור לכם, בנקודה הזו התשובה היתה קלה. בזכות שבבו, אותו חבר מהמאמר-אורח הראשון בבלוג, ידעתי טוב מאוד מה הרמה המקצועית ב-Homeis, ושזה בהחלט המקום להיות בו. מדובר באנשים חכמים ובעלי ניסיון, שיכולים להפרות ולהעשיר את עולם הידע האחד של השני.
אני חייב להוסיף עוד נקודה אחרונה - סיכון. יש הרבה סיכון בלעבור מחברה גדולה ומבוססת כגון פייבר לחברה קטנה בת מספר חודשים ללא אפיק הכנסה מובטח. בסיפור שלי הסיכון הזה לא היה קיים בעיניי גם בגלל ש-Homeis גייסה 4 מיליון דולר לאחר מצגת בלבד וללא שורת קוד אחת וגם בגלל שהמנכ״ל לא רק שהביא את הסטארט-אפ הראשון שלו לידי אקזיט, אלא גם המשיך ופיתח מאותה נקודה את התחום של הסטארט-אפ בתוך AOL עצמה, שכזכור רכשה אותו ולימים הפך לנשיא חטיבת הוידאו של AOL. בקיצור - אחד שיודע גם להקים עסק וגם להביא אותו לממדים מפלצתיים בתוך ארגון ענק
בעיניי לא היה כאן סיכון ממשי, משום שהכסף אמור להספיק לכשנתיים של פעילות ללא הכנסה והכסף הזה נמצא בידיים טובות ומנוסות.
בקיצור, ההחלטה נפלה. עזבתי מקום עבודה טוב אחד במקום עבודה טוב אחר. זאת בהחלט לא היתה החלטה קלה, אבל היא היתה ההחלטה הנכונה מבחינתי.
אחרית דבר
המאמר הזה נכתב כחמישה חודשים לאחר שהתחלתי לעבוד ב-Homeis, ואני קצת יותר ״חכם״ היום ויכול לספר לכם שגם בדיעבד זאת היתה ההחלטה הנכונה. קצב הלימוד שלי נסק ואני חושב שעשיתי הרבה צעדים משמעותיים ביכולות התכנותיות שלי: בכתיבת קוד נכון אשר יהיה קל לתחזק אותו לאורך הדרך, בהבנה עמוקה יותר של ריאקט ורידאקס, בהבנה טובה יותר באשר לְמה צריך לפתח ומה לא במסגרת פיתוח MVP, באיך שומרים על קצב פיתוח גבוה תוך שיתוף ידע רחב בין מפתחים, בכך שלמדתי ריאקט-נייטיב והיום אני יודע לפתח גם אפליקציות מאפס, ובידע שלי ב-Node.js.
עכשיו נשאר רק לצאת להנפקה או שנעשה אקזיט בעוד כמה שנים ;-)